מחקר זה בוחן את השפעת המשבר על השכר הממוצע וההכנסה הממוצעת (משכר ודמי אבטלה) לשכיר במגזר הציבורי והעסקי בשנת 2020.
הניתוח של השפעת המשבר על השכר הממוצע לשכיר מתמקד בשכירים שהמשיכו לעבוד ברצף בשנים 2017–2020 (להלן: מתמידי תעסוקה), כדי לנטרל את השפעת השינוי בתמהיל השכירים על השכר הממוצע במהלך שנת 2020.
השינוי בהכנסה הממוצעת לשכיר נבחן בקרב השכירים שקיבלו שכר או דמי אבטלה ברצף בשנים 2017–2020 (להלן: מתמידי כוח עבודה), במטרה לבחון את השינוי בהכנסה הממוצעת של השכירים שעבדו ערב המשבר.
בקרב מתמידי התעסוקה נרשמה עלייה מתונה של 2.6% בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020. בקרב מתמידי כוח העבודה נרשמה יציבות בהכנסה הממוצעת לשכיר (עלייה של 0.7%), אחרי עליות של 5%–6% בשנים הקודמות.
האומדן לשכר הממוצע לשכיר בקרב כלל השכירים בשנת 2020, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים, עלה בכ-1.6%, לעומת גידול של כ-4.5% בשנים קודמות.
ב"ענפי קִרבה", שבהם נדרשת נוכחות פיזית ואינטראקציה בין-אישית גבוהה, נרשמה בשנת 2020 יציבות בשכר בקרב מתמידי התעסוקה ופגיעה בהכנסה בקרב מתמידי כוח העבודה.
המשבר פגע באופן דיפרנציאלי גם בענפים שאינם "ענפי קִרבה". במגזר העסקי שיקפו ההבדלים בעוצמת הפגיעה כנראה את היכולת להתאים את הפעילות למגבלות הריחוק החברתי. במגזר הציבורי ההבדלים נבעו מהחתימה על הסכמי העסקה שצמצמו את הפעילות בחלק מהענפים, בעוד שענפים אחרים הוחרגו מהם (מערכות החינוך והבריאות) בעקבות הצורך לשמר את פעילותם הרציפה ואף להרחיבה.